לאורך כל שנות הקריירה שלי נתקלתי בלא מעט בעיות ועוגמת נפש של מעצבים חובבניים או בעלי עסקים שמעצבים בעצמם את החומרים השיווקיים שלהם, מנסים לחסוך כסף אך בסופו של דבר כשהם מגיעים לשלב ההדפסה הם פשוט זורקים כסף לפח.
בסך הכל רציתם לעצב גלויה או כריכה למחברת שאתם מעוניינים לחלק באירוע הקהילה הקרוב שלכם. על גבי המסך העיצוב נראה מדהים, הצבעים רוויים והטקסט קריא, שלחתם להדפסה בהתרגשות והתאכזבתם מהתוצאה, הצבעים ״מתים״, התמונה מפוקסלת, הטקסט קטן מדי ובגדול אין קשר בין מה שאספתם מבית הדפוס לבין מה שראיתם על גבי מסך המחשב. אני יודעת – זה מכעיס ומאכזב.
אז מה בעצם קרה?
מה שחובבניים בעצם לא יודעים זה שקיימים הבדלים מהותיים בין הדפסה למסך המחשב, וכדי להגיע לתוצאה טובה יש להקפיד על ביצוע התאמות בקובץ הגרפי לפי שליחתו להדפסה בבית דפוס.
חשוב לדעת – בית הדפוס מקבל קובץ סגור להדפסה בלבד ואינו אחראי על איכות התמונות, הצבעים והגדלים. כדי לחסוך בעצבים, כסף וזמן אני כותבת לכם איך להימנע מ-5 טעויות נפוצות בדרך להדפסה:
צבעים
ייצוג הצבע בכל המדיות הדיגיטליות ממסכי מחשב ועד מצלמות דיגיטליות נקרא RGB כלומר חיבור של הצבעים: אדום, ירוק וכחול. ערכי הצבעים בשיטה זו נעים בין 0 ל-255.
הלבן לדוגמה מורכב מכל צבעי היסוד וערכיו יהיו 255 בכל אחד מהם (Red-255; Green-255; Blue-255).
השחור לעומתו מיוצג על ידי הערך 0 בכל אחד מצבעי היסוד (Red-0; Green-0; Blue-0).
לעומת זאת שיטת ההדפסה נקראת פרוצס והייצוג הצבעוני שלה נקרא CMYK כלומר חיבור של הצבעים: ציאן, מג׳נטה, צהוב ושחור. ערכי הצבעים בשיטה זו נעים בין 0 ל-100 וחיבור בין ארבעת צבעי היסוד בדפוס יוצר את התמונה השלמה. כלומר בניגוד ל-RGB בה מחסירים ערכים כדי להגיע לשחור ב-CMYK מוסיפים ערכים כדי להגיע לשחור. צבע שחור בשיטה זו יורכב מהערך 100 בכל אחד מצבעי היסוד (Cyan-100; Magenta-100; Yellow-100; Black-100).
כאשר אנחנו מדפיסים קובץ שלא נעשתה לו התאמה ל-CMYK הרבה פעמים נקבל תמונה שונה מזו שראינו במסך וזה קורה בעיקר בגלל שטווח הצבעים ב-RGB רחב יותר.
כדי להגיע לתוצאות מיטביות יש להתאים מראש את הצבעים במסמך העבודה או בתמונה שצילמתם ל-CMYK. ניתן לעשות זאת בפוטושופ או בקאנבה.
RGB – זוהר יותר, חד יותר
CMYK – אטום יותר, ישנם חלקים בפרחים שלא ניתן להבחין בין כלי הכותרת השונים והכל נראה מקשה אחת
רזולוציה של התמונות
יש לבדוק את איכות התמונה לפני הדפסה. גם כאן יש הבדל בין הרזולוציה הרצויה לדפוס לבין הרזולוציה האופיינת למדיות הדיגיטליות.
הרזולוציה הרצויה להדפסת תמונות היא 300 dpi לעומת זאת הרזולוציה של תמונות דיגיטליות ומסכי מחשב היא 72dpi.
כל הגדלה של התמונה מורידה את הרזולוציה שלה ויכולה ליצור טשטוש ופיקסול בתוצאה הסופית. לכן יש לבדוק אם איכות התמונה מספיקה להדפסה בפורמט הרצוי, ניתן לעשות זאת בפוטושופ.
כשהרזולוציה נמוכה יותר התמונה מטושטשת ומפוקסלת
גודל הקובץ ושוליים פנימיים
שימו לב שאתם מגדירים את קובץ העבודה שלכם בהתאם למוצר הסופי. אם אתם מעוניינים לעצב גלויה עליכם להגדיר את קובץ העבודה שלכם בגודל 10*15 ס״מ. אם תעבדו על קובץ קטן יותר יתכן והתמונות יצאו מפוקסלות, ולעומת זאת אם תעבדו על גודל גדול מדי יתכן והטקסט יהיה קטן מדי ולא קריא.
לא חשוב עם איזו תוכנה אתם עובדים עליכם להגדיר נכון את גודל משטח העבודה לפני תחילת העבודה בכדי להתאים נכון גדלים ותמונות (למשל A4, A3, A5 וכו׳).
טעות נוספות שראיתי לא מעט וקשורה לגודל הקובץ היא השארת שוליים צרים מדי. כשהשוליים צרים מדי הלוגואים והטקסטים שמוקמו צמוד לקו החיתוך יכולים להיחתך בטעות ובנוסף העבודה לא נראית טוב ולא נעימה לעין כשהטקסטים ממוקמים צמוד מדי לחיתוך. ניתן כמובן להגיע לקו חיתוך עם צבעים, תמונות וטקסטורות שגולשים לחיתוך אך להרחיק טקסטים גדולים וקטנים כאחד.
בכרטיס העליון המרחק מהשוליים נכון, בכרטיס התחתון אין השוליים צרים והפונטים צמודים מדי לקצה הכרטיס
גודל הפונטים
בהמשך ישיר לסעיף הקודם – גודל הפונטים צריך להיות פרופורציונאלי לתוצר הסופי ולייעודו. כלומר בשלטים אנשים צופים ממרחק, ולכן הטקסט צריך להיות גדול, בולט וקריא. לעומת זאת כרטיס ביקור מחזיקים ביד ומתבוננים בו מקרוב ולכן גודל הפונט יהיה קטן ופרופורציונאלי לגודל הכרטיס.
אין חוקיות מדויקת ומספרים מדויקים שאני יכולה לכתוב לכם לגבי גודל הפונטים, אך אני יכולה להמליץ על פונט גודל 12 פוינט לטקסט רץ בחוברות, ספרים, מגזינים, מודעות בעיתון ועוד.
פונט בגודל 8-10 פוינט לטקסט אינפורמטיבי (כתובות וטלפונים) בכרטיסי ביקור.
פונט בגודל 200 ומעלה פוינט לשלטי רולאפ.
אלה המלצות בלבד יש לבדוק כל מקרה לגופו – גודל הפונט תלוי גם בסוג הפונט וגם בגודל התוצר הסופי ולשמור על פרופורציות נכונות בין הגדלים השונים במסמך לבין שטח התוצר.
גודל הפונט בחלק העליון של הרולאפ נכון ופרופורציונאלי לשלט לעומת זאת בחלק התחתום לוגו החברה ופרטי הקשר קטנים מדי לשלט ולא קריאים
גלישות צבע או בשפה מקצועית בליד
גלישת צבע היא הרחבה של שטח הצבע שמגיע לשוליים מעבר לקו החיתוך, ומטרתה למנוע נימות לבנות (פס לבן) בשוליים לאחר חיתוך העבודה. כיון שהחיתוך נעשה על ידי מכונה לעיתים ישנה תזוזה קלה של כמה מ״מ בלבד אך התוצאה של התזוזה הזו תהייה פס לבן בקצה העבודה במקום חיתוך נקי ומדויק של הצבע שבחרנו.
לכל עבודה שנדפיס (חוץ משלטים) חייבים להוסיף בקובץ העבודה שטח בליד של כ-3-10 מ״מ (תלוי בסוג העבודה) לגלישת צבע. לאחר שנגדיר את שטח הבליד נגדיל את השטח הצבעוני עד קצה הבליד וכך נקבל קובץ ברוטו הכולל את הבליד, לאחר חיתוך יתקבל הגודל הרצוי (גודל הנטו).
מימין: חוברת שנוסף לקובץ הגרפי בליד התוצאה חיתוך נקי ותמונה שמגיעה לקצה
משמאל: קובץ ללא בליד התוצאה קו לבן ולא אחיד מכל הצדדים
לסיכום
אם תקפידו ליישם את חמשת הפתרונות שהצגתי כאן במאמר יש סיכוי גבוה שהעיצוב שלכם יראה מצויין גם בהדפסה. במהלך עבודתי תיקנתי וראיתי אין ספור עבודות שעוצבו באופן חובבני ובסופו של דבר נזרק כסף לפח על הדפסות חוזרות. אם חשוב לכם שהמקצועיות שלכם תעיד עליכם אתם מוזמנים לפנות אלי ואשמח לעזור.
